שיקום נהיגה

כל נער ונערה צעירים מייחלים לרגע בו יוכלו להתחיל בלימודי הנהיגה ולזכות בעצמאות. בגיל 16 וחצי ניתן להתחיל בלימודי תיאוריה ולימודי נהיגה ברכב פרטי. רישיון לנהיגה על כלי רכב דו גלגלי ניתן לקבל עוד קודם. החוק בישראל קובע כי בכדי לקל רישיון נהיגה בישראל יש לעבור מבחן ידע תאורטי ומבחן מעשי של כישורי נהיגה. אל המבחן המעשי ניתן לגשת רק לאחר סיום לימודי נהיגה באמצעות מורה מוסמך לנהיגה בישראל.

חשוב לציין כי העלות הממוצעת של השיעורים וקבלת רישיון הנהיגה נעה סביב 3500-5000 שקלים. מסלול ההכשרה הארוך מיועד למנוע תאונות דרכים. צעירים רבים מצליחים לזכות ברישיון נהיגה בישראל בכל שנה. לאחר קבלת הרישיון מתבקש הנהג החדש לנסוע יחד עם מלווה למשך תקופה קצרה ולאחר תום התקופה הוא רשאי לנהוג לבדו בכביש.

חרדת נהיגה מופיעה לרוב בשלב בו הצעיר מתבקש לנהוג ברכב לבדו. במהלך הלימודים מורה הנהיגה תומך, מסייע ומכווין. המורה והמלווה מעניקים לצעירים בטחון וכאשר הם מתבקשים לנהוג ברכב בעצמם הם מאבדים את הביטחון ומראים סימני חרדה. גם ההורים מתקשים לעתים להתמודד עם תהליך ההתבגרות של הילד ולאפשר לו לנהוג. קבלת רישיון הנהיגה ופיתוח כישורי הנהיגה מהווים שלב משמעותי בחיי הילד, רק אתמול בחרתם יחד מועדון לבר מצווה וכבר היום אתם בוחנים רכבים והצעות ביטוח רכב.

מהי חרדת הנהיגה?

תסמיני חרדת נהיגה באים לידי ביטוי ברעידות בכל הגוף, קוצר נשימה, זיעה קרה, תחושת קיפאון, חוסר יכולת להתרכז ושיתוק שרירים. נהיגה במצב חרדה מסכנת את הנהג ואת כלל הנהגים בכביש. התופעה נפוצה בקרב נהגים צעירים ונהגים לאחר תאונות דרכים. ללא טיפול מתאים החרדה עשויה להתגבר ולמנוע מהנהג את האפשרות לנהוג ברכב.

במקרים בהם נהג צעיר אינו מעוניין לנהוג בעצמו ועושה כל שבאפשרותו בכדי להימנע מנהיגה ברכב יש לאבחן את המצב. ניתן כיום לטפל בחרדת נהיגה באמצעות טיפול מיוחד אשר ממתן את רמת החרדה. ישנם נהגים צעירים בעלי חרדת נהיגה חלקית, הם מצליחים לנהוג על אף החרדה אך הם אינם רגועים והנהיגה גוזלת מהם אנרגיה רבה. נהג אשר סובל מחרדה עשוי לחזור תשוש ועייף לאחר נסיעה קצרה בת 10 דקות אל מאפיה שכונתית או בית הספר.

הטיפול בחרדה

בעזרת טיפול פסיכולוגי וטיפולים אלטרנטיביים ניתן למתן את רמת החרדה ולהעלים אותה כלא הייתה. את הטיפולים ניתן לקבל במסגרת של טיפול אישי או טיפול קבוצתי במרכזי טיפול מיוחדים. במהלך הטיפול מצליחים הצעירים לזהות את הגורם לחרדה ומתמודדים עמו. פעמים רבות נובעת חרדת נהיגה מפחד ממעורבות בתאונות דרכים.הפרסום הרב אודות נתוני הקטל בכבישים וסכנות הנהיגה מעלים את רמת החרדה בקרב נהגים בעלי נטיות טבעיות לחרדה ופחד.

פעמים רבות הורים ונהגים וותיקים מחריפים את רמת החרדה באמצעות ביקורת רבה במהלך הנהיגה. נהג צעיר בתחילת דרכו נוהג לאט יותר ומבצע פעולות לאט יותר. נהגים וותיקים מגלים חוסר סבלנות ומעירים לנהג הצעיר ללא הרף. ההערות הללו פוגמות בביטחון העצמי שלו ותורמות לפיתוח החרדה. ליווי נכון לנהג הוא ליווי תומך, מעודד וסבלני. בשלב הראשון כדאי לאפשר לצעיר לנהוג בסביבה מוכרת ולסייר בשכונה.

מאמר שמצאתי ברשת על חרדת נהיגה

חרדת נהיגה
נכתב על ידי שמעון אלקובי
חרדת נהיגה – "לנהוג ללא חרדה".

מאת : שמעון אלקובי (M.Sc)
פסיכותרפיסט התנהגותי קוגניטיבי
ומורה נהיגה.

חרדת נהיגה הינה פוביה ספציפית (נקראת גם פוביה פשוטה) אשר מאפיינת 10-5% מהאוכלוסייה ( Ehelrs A. et all, 1994). סובלים ממנה בעיקר נשים בגיל המעבר והיא באה לידי ביטוי בהתפתחות של חרדה ממצבי נהיגה שונים כמו נהיגה בתוך העיר, נהיגה בכביש מהיר, נהיגה למרחקים, נהיגת לילה, נהיגה במזג אויר קשה או נהיגה באזור לא מוכר. במקרים אחרים יש המתקשים בפונקציות ספציפיות בנהיגה כמו פניות, השתלבות בתנועה,מעבר צמתים, נהיגה במהירות וכדומה. החרדה יכולה להופיע באופן פתאומי במהלך הנהיגה או טרום הנהיגה. השלב הראשון בהתפתחות הבעיה תהייה בהופעה של התקף פאניקה או בהופעת חרדה מפעולה ספציפית בנהיגה (עקיפה,נהיגה מהירה, השתלבות) אך תיתכן התפתחות של חרדת נהיגה גם בתוצאה ממקרי טראומה (תאונה, פיגוע .. וכו' ). השלב השני של ההפרעה יהיה בהימנעות מנהיגה על מנת לחמוק מתחושות החרדה הקשות.

הסימפטומים

הסימפטומים המלווים חרדת נהיגה הינם סימפטומים האופייניים לחרדה כמו דופק מואץ, קוצר נשימה, לחץ בחזה, סחרחורת, דופק מהיר, זיעה קרה, יובש בפה ולעיתים רעד ברגליים ובעיית אוריינטציה. המחשבות סביב החרדה יהיו מחשבות של אובדן או חוסר שליטה ברכב, ירידה בהערכה העצמית, פחד למות או "להשתגע". מחשבות אלו מעוררות רגשות שליליים כמו פחד, בושה ואשמה המעודדים לא מעט הסתרה של הבעיה בפני הסביבה הקרובה.

התנהגות

תחושות החרדה הן תחושות קשות מאוד הגורמות סבל רב לאדם שחווה אותן ולפיכך, אדם הסובל מפוביה ספציפית, בדרך כלל, ינסה להימנע ככל האפשר מהמצב המפחיד, או מהמצוקה שמעורר בו המצב המפחיד. הימנעות זו משבשת באופן משמעותי את התפקוד הרגיל שלו, ומעוררת בו מצוקה גבוהה. למשל, חוסר יכולת לנהוג עקב התפתחותה של חרדת הנהיגה פוגעת ביכולת של האדם להגיע למקום העבודה או להסיע את בני המשפחה – פעולות בסיסיות שהאדם נהג לעשותן ללא כל בעיה. פעולת ההימנעות גורמת להקלה זמנית בחרדה אך במקביל מחזקת את ההתנהגות הפובית ומשמרת אותה. הימנעות זו טיבעה להתרחב לאספקטים נוספים בנהיגה (נהיגת לילה,נהיגה בדרך עירונית,עקיפת רכבים) עד להימנעות מלאה מנהיגה. אובדן היכולת לנהוג מוביל ברוב המקרים לתחושת בושה וחוסר ערך. מידת ההסתרה של הבעיה הופכת להיות גבוהה ככל שהתחושות הללו קשות יותר והדבר מוביל להימנעות נוספת משיתוף של אחרים בבעיה.

כיצד מטפלים בחרדת נהיגה?

מעגל החרדה

על מנת להציע גישה טיפולית לחרדה יש להבין את אופן ההתנהלות של החרדה. שאיפתו של האדם הלוקה בהפרעת חרדה כלשהי היא להפחית את מידת המצוקה שבה הוא נמצא. הדרך הטובה ביותר תהייה הימנעות מפעולה אשר מעוררת את החרדה. כפי שכבר הוזכר במאמר זה, ההימנעות אמנם תפחית את החרדה באופן זמני אך תחזק את הפוביה ותשמר את הפרעת החרדה לאורך זמן. יתרה מזאת,גם במקרים שבהם אדם מודע לבעייתו ואף פונה לטיפול הוא נוטה לחפש את הטיפול הקצר ביותר אשר יאפשר לו "להיפטר" מהחרדה במהירות וללא "כאב" כשהדגש יהיה על טיפולים אשר אינם חושפים אותו לחרדה באופן ישיר. טיפולים כמו היפנוזה , דמיון מודרך, הרפיה, אימון אישי, סדנאות לנהיגה בטוחה וטכניקות "טיפול" אחרות הינן טכניקות אשר מקלות לעיתים על הבעיה אך אינן מפחיתות את רמת החרדה לאורך זמן.

הטיפול התנהגותי וקוגניטיבי נמצא בספרות המחקרית כטיפול היעיל ביותר להפרעות חרדה והוא המומלץ ע"י ארגון הבריאות העולמי( Butler C. et all., 2006) . הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי CBT אינו שונה מטיפול בחרדות אחרות, ומבוסס על המושג "חשיפה". ההתגברות על פחדים תדרוש מהאדם, בצורה הדרגתית ומבוקרת בטיפול, להסכים לפחד: כלומר, להיכנס למצבים מהם האדם מפחד ומרגיש חרדה (הליך זה נקרא חשיפה) ולהישאר במצב זה לזמן ממושך מבלי "לברוח". חשיפה זו תגרום לניתוק הקשר בין הגירוי המפחיד לבין התגובה הרגילה. (לדוגמה לצאת לנהיגה מהירה מבלי לרדת במהירות). ברגע שאתה מתמודד עם המצב המפחיד ולא בורח ממנו אתה מגלה שהדבר שממנו פחדת וצפית שיתרחש אינו מתממש ובהדרגה רמת החרדה יורדת עד לפתרון מלא של הבעיה. החשיפה לחרדה תהייה על פי רוב, הדרגתית, לאחר שנקבע "סולם" של מצבי נהיגה מהפחות מחריד ועד לחרדה מלאה על פי תפיסת המטופל, בתיאום ובהסכמה מלאה עימו.

הטיפול הקוגניטיבי

ההטיה המחשבתית של אנשים בעלי חרדת נהיגה עוסקת בעיקר בהערכה שגויה שעושה האדם לגבי יכולת נהיגתו, מידת השליטה על הרכב ויכולת התגובה. הערכה זו נמוכה מאוד, יחסית ליכולת האובייקטיבית האמיתית של האדם ועל כן הטיפול הקוגניטיבי יתמקד בשינוי דפוסי חשיבה שגויים אלו. השילוב של החשיפה בפועל בנהיגה, ביחד עם הטיפול הקוגניטיבי, מחזיר את האדם לנהיגה בשלבים עד לנהיגה מלאה בהתאם לקריטריונים שיקבעו בטיפול.

אחוזי הצלחה בטיפול
טיפול התנהגותי קוגניטיבי בהפרעות חרדה נמצא כטיפול היעיל ביותר בספרות המחקרית. בחרדת נהיגה ,כמו בכל הפרעות החרדה, ניתן לצפות לאחוזי הצלחה גבוהים ביותר אם המטופל יתמיד בטיפול, ילמד לזהות תהליכי חשיבה שגויים ומחשבות להימנעות מנהיגה ויבצע חשיפות באופן עצמאי כדרך לטיפול עצמי. חרדה והימנעות ברמה גבוהה נוטים להאריך את משך הטיפול אך אחוזי ההצלחה נשארים ברמה גבוהה.
Journal of anxiety disorder, 1994
Clinical Psychology Review January 2006, Pages 17-31, volume 26

שמעון אלקובי (M.Sc)
פסיכותרפיסט התנהגותי קוגניטיבי
מורה נהיגה
052-2667814

http://www.tipul-nafshi.com/

מקור המאמר: מאמרים.